mishnayot
Learning mishnayot have a few practical benefits:
- Watching others play a game is rather boring. It's much more exciting to be a part of the game itself. Likewise, you can easily get bored just listening to the sages discussing mishnayot. It is much more rewarding to know the mishnayot so that you become an active player in the game, you understand the moves, you hold your own cards.
- Besides the pleasure you'll get from the process, you'll understand the sages' exchange much better. So much so that you'll even start to anticipate their question, or a commentator question.
- The oral Torah was redacted in the mishnayot. If you know the mishnayot, you'll know the oral Torah.
- Halachic authorities tried to stick to the language of the mishnayot as much as they could. If you are versed with mishnayot, your study of halacha, even without gmara, will be richer as well.
- The redactor of the mishnayot (בעל המשנה) did not compile the oral Torah arbitrarily. There's a plot, there's a story, there's drama, there's suspense, there's catharsis, there's rhyme and reason. Any outside text, however holy or authoritative, interferes with the original flow of the mishnayot, and therefore takes away from the mishnayot story. When you study mishnayot as one body of text you will appreciate the patterns and be riveted by the storyline.
Podcasts
There are 2 types of podcasts: 1. one that explains the Mishna in detail. 2. the other that captures the outlines of the mishna to help you commit the misna into memory.
Cliff Notes
The Cliff Notes are intended to be a learning tool. They test the superficial פשט while providing the storyline. Here's the one for Yevamos (where the daf yomi is currently):
יבמות
פרק א
א: חמש עשרה נשים. מה הן עושות לצרותיהן? מתי צרותיהן מותרות?
ב: איזה דוגמא המשנה נותנת לרישא של משנה א? ולסיפא? כיצד פוטרות צרותיהן? כיצד צרותיהן מותרות?
ג: לא כל העריות פוטרות את צרותיהן מיבום. שש עריות חמורות מאלו. למה צרותיהן מותרות?
ד. לא כולם מסכימים על הכלל במשנה א. ב"ש מתירין וב"ה... חלצו... נתיבמו...
פרק ב
בפרק הקודם למדנו על חמש עשרה העריות כולן מובנות חוץ מאחת. מה הדוגמא שהמשנה מביאה?
א: כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? מה הדין אם עשה בה מאמר ומת?
ב: המשנה הקודמת היא עכולא עלמה. יש מצב שיש מחלוקת בין ת"ק ור"ש (מצאה בהיתר) ....ויבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד האח.
ג: עד עכשיו דברנו על הצרות. ר"ש דבר על אחת שהיא בכלל לא ערווה. מה אם הערוות בעצמן? כלל אמרו ביבמה.... (ישנם 4 תמונות: לא חולצת ולא מתייבת חולצת ולא מתייבמת, או חולצת או מתייבמת, לא חולצת ומתיבמת – זה א"א) 1 אסור ערווה דאוריתא, 2 אסור מצווה ואסור קדושה.3 מצב שאסור ערווה דאוריתא מתנגש עם אסור ערווה דרבנן אחותה בזמן שהיא יבמתה (לא צריך הסבר עתה. הפרק הבא יפרט)
ד: התמונה הראשונה – ערווה מדאוריתא פשיטא. השאר צריכות הסבר: דוגמא לשנייה אסור מצווה ולשלישית אסור קדושה
ה: דוגמא יותר פרטנית לאסור קדושה מי שיש לו אח מכל מקום.... מי שיש לו בן מכל מקום....
ו: דוגמא יותר פרטנית לאסור מצווה –מי שקדש אחת משתי נשים ואינו יודע איזה ומת. ולו אח אחד. למה הוא לא יכול לחלוץ לאחת לייבם את השנייה? אחות זקוקה – איסור מצווה דרבנן. היו לו שתי אחים. מלכתחילא... אבל בדעיבד...אם קדמו אין מוציאין
ז.עוד דוגמא שבדיעבד אין מוציאים. שניים שקדשו שתי אחיות. זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש. ומתו. ולזה אח ולזה אח.
ח. בדיעבד אין מוציאים גם מסיבות אחרות. מצווה בגדול לייבם. אבל אם קדם הצעיר... כמו כן, החשוד על השפחה או על הנכרית ונשתררה.... אבל אם כנס אין מוציאין מידו.
אבל יש חשוד אחר שאם בדיעבד כנס כן מוציאין מידו הנטען על אשת איש
ט. אגב אורחא חשודים, יש 3 חשודים אחרים שאסורים להנשא לאשה שהם מתירים: המביא גט ממדינת הים, המעיד אני הרגתיו, והחכם שאסר את האשה בנדר על בעלה.
פרק ג
בפרק הקודם ראינו מצבים שמלכתחילא יש איסור לכנוס אבל בדיעבד אין מוציאים. עכשיו נלמד על מצבים שאפילו בדיעבד כן מוציאים.
א. ארבעה אחים. שנים מהם נשואים שתי אחיות. מתו נשואי האחיות. מה יעשו שני האחים הנותרים? ובדיעבד כן מוציאין מידם.
ב. המשנה מביאה עכשיו דוגמא לתמונה השלישית (אחותה בזמן שהיא יבמתה) בכלל שהובא בפרק הקודם: הייתה אחת מהן אסורה ערווה דאורייתא ואחת אסור מצווה כיוון שהיא אחותה אסור בערווה ומותר באחותה.
ואם האסור הוא לא דאורייתא אלא דברנן דהיינו אסור מצווה ואסור קדשה...
ג. עוד דוגמא. הייתה אחת אסורא על זה אסור ערווה דאורייתא והשנייה אסורה על זה אסור מצווה דאורייתא.... וזו שאמרו אחותה בזמן שהיא יבמתה....
ד. מה אם היבום יביא לאיסור ערווה דאורייתא: שלושה אחים, שניים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו שתי נושאי האחיות. מה יעשה האח השלישי הנותר? מחלוקת ת"ק. ר"ש.
ה. מה אם היבם לא עושה קנין גמור (יבום) אלא רק מאמר. שלושה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי מופנה פנוי. מת אחד מבעלי האחיות ועשה בה המופנה מאמר. ואח"כ מת אחיו השני. ב"ש ב"ה
ו. למדנו על מאמר אל היבמה. מה הנפקא מנא של מאמר על צרתה? שלושה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית (לא קרובת משפחה). מת אחד מבעלי האחיות ועשה בה נשוי נוכרית מאמר ומת.
עוד דוגמא של מאמר על צרתה. שוב: שלושה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל עכשיו מת נשוי נכרית ועשה בה השלישי מאמר ומת.
ז. סיימנו עם המאמר. יש פרט נוסף שהמשנה רוצה ללמד פה- הואיל ונאסרה עליו שעה אחת: שוב שלושה אחים שתים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל עכשיו מת אחד מנשואי האחיות וכנס נשוי נוכרית את אשתו ומתה אשתו של השני ואח"כ מת נשוי נכרית.
לסיום, מביאה המשנה דוגמא אחרונה לבהיר עקרון מהמשנה הראשונה בפרק הראשון "זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו – צרותיהן מותרות". שוב שלושה אחים שתים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל הפעם גרש אחד מבעלי האחיות את שלו ומת נשוי נוכרית.
ח. ראינו שגרושים מתירים את הצרה. מה אם זה ספק גרושים? וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין מספק.
ט. משנה ה התחילה את עניין המאמר שם ראינו שיש תנא שסובר שמאמר קונה במקצת ויש תנא שסובר שמאמר הוא קניין גמור. לסיום עניין המאמר, יש תנא שלישי, שסובר שמאמר אינו קנין במקצת אבל הוא מסופק אם הוא קניין גמור או לא קניין בכלל. שלושה אחים נשואים שלושה נוכריות ומת אחד מהם ועשה בה השני מאמר ומת. ת"ק ור"ש.
י. לסיום לא רק הפרק אלא חטיבה שלמה של יסודות בייבום, מציירת המשנה תמונה על משקל "יש שעושה מעשה אחד וחייב בשמונה לאוין": שניים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו זו את זו חייבין משום... ואם היו אחים... ואם היו אחיות.... ואם היו נדות...
לחבור הפרק הבא, מציינת המשנה שאם התגלתה הטעות והן חוזרות מפרישין אותן שלושה חודשים שמא הן מעוברות.
פרק א
א: חמש עשרה נשים. מה הן עושות לצרותיהן? מתי צרותיהן מותרות?
ב: איזה דוגמא המשנה נותנת לרישא של משנה א? ולסיפא? כיצד פוטרות צרותיהן? כיצד צרותיהן מותרות?
ג: לא כל העריות פוטרות את צרותיהן מיבום. שש עריות חמורות מאלו. למה צרותיהן מותרות?
ד. לא כולם מסכימים על הכלל במשנה א. ב"ש מתירין וב"ה... חלצו... נתיבמו...
פרק ב
בפרק הקודם למדנו על חמש עשרה העריות כולן מובנות חוץ מאחת. מה הדוגמא שהמשנה מביאה?
א: כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? מה הדין אם עשה בה מאמר ומת?
ב: המשנה הקודמת היא עכולא עלמה. יש מצב שיש מחלוקת בין ת"ק ור"ש (מצאה בהיתר) ....ויבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד האח.
ג: עד עכשיו דברנו על הצרות. ר"ש דבר על אחת שהיא בכלל לא ערווה. מה אם הערוות בעצמן? כלל אמרו ביבמה.... (ישנם 4 תמונות: לא חולצת ולא מתייבת חולצת ולא מתייבמת, או חולצת או מתייבמת, לא חולצת ומתיבמת – זה א"א) 1 אסור ערווה דאוריתא, 2 אסור מצווה ואסור קדושה.3 מצב שאסור ערווה דאוריתא מתנגש עם אסור ערווה דרבנן אחותה בזמן שהיא יבמתה (לא צריך הסבר עתה. הפרק הבא יפרט)
ד: התמונה הראשונה – ערווה מדאוריתא פשיטא. השאר צריכות הסבר: דוגמא לשנייה אסור מצווה ולשלישית אסור קדושה
ה: דוגמא יותר פרטנית לאסור קדושה מי שיש לו אח מכל מקום.... מי שיש לו בן מכל מקום....
ו: דוגמא יותר פרטנית לאסור מצווה –מי שקדש אחת משתי נשים ואינו יודע איזה ומת. ולו אח אחד. למה הוא לא יכול לחלוץ לאחת לייבם את השנייה? אחות זקוקה – איסור מצווה דרבנן. היו לו שתי אחים. מלכתחילא... אבל בדעיבד...אם קדמו אין מוציאין
ז.עוד דוגמא שבדיעבד אין מוציאים. שניים שקדשו שתי אחיות. זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש. ומתו. ולזה אח ולזה אח.
ח. בדיעבד אין מוציאים גם מסיבות אחרות. מצווה בגדול לייבם. אבל אם קדם הצעיר... כמו כן, החשוד על השפחה או על הנכרית ונשתררה.... אבל אם כנס אין מוציאין מידו.
אבל יש חשוד אחר שאם בדיעבד כנס כן מוציאין מידו הנטען על אשת איש
ט. אגב אורחא חשודים, יש 3 חשודים אחרים שאסורים להנשא לאשה שהם מתירים: המביא גט ממדינת הים, המעיד אני הרגתיו, והחכם שאסר את האשה בנדר על בעלה.
פרק ג
בפרק הקודם ראינו מצבים שמלכתחילא יש איסור לכנוס אבל בדיעבד אין מוציאים. עכשיו נלמד על מצבים שאפילו בדיעבד כן מוציאים.
א. ארבעה אחים. שנים מהם נשואים שתי אחיות. מתו נשואי האחיות. מה יעשו שני האחים הנותרים? ובדיעבד כן מוציאין מידם.
ב. המשנה מביאה עכשיו דוגמא לתמונה השלישית (אחותה בזמן שהיא יבמתה) בכלל שהובא בפרק הקודם: הייתה אחת מהן אסורה ערווה דאורייתא ואחת אסור מצווה כיוון שהיא אחותה אסור בערווה ומותר באחותה.
ואם האסור הוא לא דאורייתא אלא דברנן דהיינו אסור מצווה ואסור קדשה...
ג. עוד דוגמא. הייתה אחת אסורא על זה אסור ערווה דאורייתא והשנייה אסורה על זה אסור מצווה דאורייתא.... וזו שאמרו אחותה בזמן שהיא יבמתה....
ד. מה אם היבום יביא לאיסור ערווה דאורייתא: שלושה אחים, שניים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו שתי נושאי האחיות. מה יעשה האח השלישי הנותר? מחלוקת ת"ק. ר"ש.
ה. מה אם היבם לא עושה קנין גמור (יבום) אלא רק מאמר. שלושה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי מופנה פנוי. מת אחד מבעלי האחיות ועשה בה המופנה מאמר. ואח"כ מת אחיו השני. ב"ש ב"ה
ו. למדנו על מאמר אל היבמה. מה הנפקא מנא של מאמר על צרתה? שלושה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית (לא קרובת משפחה). מת אחד מבעלי האחיות ועשה בה נשוי נוכרית מאמר ומת.
עוד דוגמא של מאמר על צרתה. שוב: שלושה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל עכשיו מת נשוי נכרית ועשה בה השלישי מאמר ומת.
ז. סיימנו עם המאמר. יש פרט נוסף שהמשנה רוצה ללמד פה- הואיל ונאסרה עליו שעה אחת: שוב שלושה אחים שתים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל עכשיו מת אחד מנשואי האחיות וכנס נשוי נוכרית את אשתו ומתה אשתו של השני ואח"כ מת נשוי נכרית.
לסיום, מביאה המשנה דוגמא אחרונה לבהיר עקרון מהמשנה הראשונה בפרק הראשון "זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו – צרותיהן מותרות". שוב שלושה אחים שתים מהם נשואים שתי אחיות והשלישי נשוי נוכרית. אבל הפעם גרש אחד מבעלי האחיות את שלו ומת נשוי נוכרית.
ח. ראינו שגרושים מתירים את הצרה. מה אם זה ספק גרושים? וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין מספק.
ט. משנה ה התחילה את עניין המאמר שם ראינו שיש תנא שסובר שמאמר קונה במקצת ויש תנא שסובר שמאמר הוא קניין גמור. לסיום עניין המאמר, יש תנא שלישי, שסובר שמאמר אינו קנין במקצת אבל הוא מסופק אם הוא קניין גמור או לא קניין בכלל. שלושה אחים נשואים שלושה נוכריות ומת אחד מהם ועשה בה השני מאמר ומת. ת"ק ור"ש.
י. לסיום לא רק הפרק אלא חטיבה שלמה של יסודות בייבום, מציירת המשנה תמונה על משקל "יש שעושה מעשה אחד וחייב בשמונה לאוין": שניים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו זו את זו חייבין משום... ואם היו אחים... ואם היו אחיות.... ואם היו נדות...
לחבור הפרק הבא, מציינת המשנה שאם התגלתה הטעות והן חוזרות מפרישין אותן שלושה חודשים שמא הן מעוברות.